על רקע אישורו הצפוי של תקציב המדינה לשנים 2023-2024 והתראות כלכלנים במשרד האוצר, כי הכנסות המדינה הצפויות בשנים הקרובות עלולות לרדת, מתעורר בציבור – ובצדק – החשש כי במסגרת הטלת מיסים צפויה על הציבור, תוטל עליו גם חובת תשלום מס עיזבון.

בעבר היה קיים בישראל מיסוי על יורשים שזכו בירושה. חוק מס עיזבון, תש"ט-1949, שחל בישראל מאז שנת 1950 הטיל חובת מיסוי על יורשים בשיעור אחוזים מסוימים מהעיזבון.

בשנת 1981 בוטל חוק מס עיזבון ומאז אין חובת מיסוי על יורשים בגין ירושה שזכו בה מעיזבונם של מורישים.

החשש משובו של חוק מס עיזבון מניע בימים אלה רבים מלקוחותיי 'לארגן מחדש' את ניהולו של רכושם, באופן שהרכוש שעתידים הם להוריש ליורשיהם, לאחר אריכות ימים ושנים, לא ימוסה בידי שלטונות המס בישראל.

אחת מהדרכים הפשוטות והיצירתיות למניעת הטלת מס עיזבון צפוי על ירושות הוא העברת רכושם של מורישים, בעודם בחיים, ליורשיהם.

החוק הקיים בישראל מעניק פטורים מסוימים בתשלומים מתחייבים של העברת נכסי דלא ניידי, בהם מחויבים מי שמבצעים עסקות מקרקעין, דוגמת חיוב במס שבח מקרקעין, מס רכישה ועוד.

אין באמור לעיל, משום ייעוץ משפטי דווקני ובכל מקרה ומקרה של מי המבקש להעביר רכוש שלו בחייו לבני משפחתו, בפטור או בהנחה מתשלום כל מיסים שהם המתחייבים בהעברת נכסי דלא ניידי, בכל אופן, דרך וצורה שהם, לקבל ייעוץ פרטני בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה לגופם של דברים.