מאמרים

פסילת צוואה בשלב מיקדמי

ד"ר חיים שטנגר, עו"ד

בנוהג שבעולם אין בתי משפט למשפחה, בישראל (ובכללם ערכאות הערעור) נוהגים לדחות או לאשר בקשה לקיומה של צוואה שבקשה לפסילתה (ובאופן מקביל, לאישרורה) מונחת בפניהם.

יחד עם זאת, במקרים חריגים – כשנוכחת הערכאה השיפוטית שבפניה מובא העניין לבירור (בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי בעל הסמכות העניינית לדון בעניין), כי אין טעם להמשיך ולשמוע ראיות, לגופם של דברים ולהיכנס לשאלת הבאת ראיות, שעה שעל פני הדברים ברור שאין מקום לקיים את הצוואה שבקשה לאישורה מובא בפניהם – פוסלים בתי המשפט ובתי הדין הדתיים, בקשה לאישוררה,של צוואה, כבר בשלב המקדמי ולחא שמיעת ראיות לגופן, כשברור לכל בר-בי-רב דחד יומי, כי שמיעת ראיות לגופן לא תועיל למבקש קיום הצוואה ופסילת תוקפה של הצוואה, ברורה ומתבקשת על פניה.

כזה היה מצב הדברים שהובא בפני שופטת בית המשפט לענייני משפחה, בראשון לציון, חני שירה, שהוציאה תחת ידה לאחרונה פסק דין הדוחה אישרורה של צוואה שבקשה לקיומה הובאה בפניה וקבעה כי רכושו של המוריש יחולק בין יורשיו על פיו צו ירושה הקובע זכויותיהם של היורשים מכוח הוראות חוק הירושה.

בתו של המנוח הגישה לרשם לענייני ירושה בקשה לקיים צוואה שהוגדרה על ידה כ"צוואה בפני רשות".

המנוח חתם על צוואתו בפני עו"ד, בבית חולים, באמצעות אגודלו. בתו של המנוח הגישה לבית המשפט תמלילי שיחות בהם הוקלט המנוח, המשקפים לדעתה את רצון המנוח. בפעם טענה היא, כי אין מדובר בצוואה בפני רשות, אלא כי הצוואה עומדת בדרישות החוק לעניין צוואת שכיב מרע.

עוד נטען, כי דברי המצווה נאמרו בפני שני עדים ואת חסרונו של זיכרון דברים בו אמורים היו להירשם דבריו של המנוח, כשכיב מרע, הרואה את פני המוות, ניתן להשלים בעצם חתימת המנוח באגודלו על הצוואה בפני עו"ד שאישרר חתימתו זו.

המתנגדים לצוואה טענו שהחלפת טיעונה המשפטי של מבקשת קיום הצוואה, מטענה לפיה מדובר בצוואה בפני רשות לצוואת שכיב מרע, מהווה הרחבת חזית.

בתו של המנוח נחקרה בבית המשפט, בשלב הראשוני ומסרה גרסה לפיההמנוח חתם באגודלו על המסמך הנחזה להיות צוואה, בפני שתי אחיות מבית החולים בו אושפז, אך היא הייתה מצויה מחוץ לחדר בעת החתימה הנטענת.

השופטת מציינת בפסק דינה, כי אין בפניה זיכרון דברים, החתום בידי שני עדים, המתעד מעמד של חתימה בפני שני עדים ומהתמלילים שהוגשו לו עולה שמדובר בשיחות עם אנשים שונים ולא כולם שמעו את אותן שיחות.

כמו-כן לא הוגש תצהיר מטעמו של עו"ד שבפניו נטען שהמנוח חתם באגודלו על המסמך הנחזה להיות צוואה, בנוגע לנסיבות עריכת הצוואה.

לאחר שניתח בית המשפט את הוראות סעיף 23 לחוק הירושה, הדן בצוואת שכיב מרע, קבע הוא שיש צורך בהתקיימותן של דרישות סף דוגמת: קיומם של שני עדים; עריכת זיכרון דברים; הגשתו ועוד דרישות סף, כדי שבית המשפט ישתכנע שמזיכרון הדברים עולה רצינו הברור של המצווה, שלא יכול היה לערוך צוואה מסוג אחר.

השופטת דחתה את טענת בתו של המנוח, לפיה מדובר בצוואה בפני רשות, שעה שלא הוכח לה שנוטריון או ששופט בית המשפט היה מעורב בעריכת הצוואה.

גם העובדה שמדובר בצוואת שכיב מרע נשללה בידי בית המשפט לענייני משפחה, שעה שהבקשה לקיום הצוואה הוגשה לרשם לענייני ירושה, כצוואה בפני רשות ולא צורף כל זיכרון דברים המתעד את דברי המנוח כנדרש במצב דברים שכזה.

בית המשפט לענייני משפחה סירב לבקשת בתו של המנוח לתקן את הפגמים שנפלו בצוואה הנטענת להיות צוואת שכיב מרע, לפי הוראת סעיף 25 לחוק הירושה.

עצם העובדה שמדובר היה בצוואה מודפסת, שבה הושאר מקום לחתימת עדים שלא חתמו עליה, כאשר רק עו"ד שבפניו חתם כנטען המנוח באגודלו על הצוואה (מה-גם שעו"ד זה לא הגיש תצהיר מטעמו ולא הובא לעדות מטעם מבקשת קיום הצוואה), הוא פגם – קובע בית המשפט לענייני משפחה – שלא ניתן לרפא אותו, גם לא על ידי שימוש בסעיף 25 לחוק הירושה.

בתו של המנוח העידה גם, כי היא היתה עדה לשיחות שקיים המנוח עם עו"ד ושהתה ליד המנוח, בעת ששהה עו"ד לידו, בבחינת היותה עדה נוספת.

לעניין זה קבע בית המשפט, שיש בכך משום עדות לעשיית הצוואה המזכה את בתו של המנוח ולכן – לפי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה – הוראת הצוואה המזכה בת זו בירושת אביה, בטלה.

לכן, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפסק דינו, כי סעף 25 לחוק הירושה, מעניק שיקול דעת מסויים לבית המשפט, אולם לא ניתן ליצור צוואת שכיב מרע מקום בו זו אינה קיימת.

כוונת המנוח הייתה ליצור צוואה בפני שני עדים וכך התכוון לעשות גם עו"ד,שהחתים את המנוח באגודלו. צוואה בעדים כזו אינה קיימת (חסר עד) וכן חסרים מסמכים רפואיים באשר למצבו הרפואי וקוגניטיבי של המנוח, שהיה בבית חולים אותה עת ונפטר לאחר 6 ימים.

משכך – קבעה השופטת, כי לא ניתן לקיים את המסמך שהגישה בתו של המנוח, כצוואה חוקית ומחייבת, שכן אין הוא עומד בדרישות החוק לעניין צוואת שכיב מרע או צוואה בעדים. מכאן נקבע, כי יוצא צו ירושה על פי דין הכולל הסתלקות של אשת המנוח מירושתו.

הח"מ ייצג את בנו של המנוח בהתנגדות לקיום צוואת המנוח בבית משפט לענייני משפחה, בראשון לציון.