חוק הירושה קובע כי מצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה היורש השני אחרי שזכה היורש הראשון.
החוק קובע כי היורש השני יזכה בירושת המוריש – כמפורט בצוואה שהותיר אחריו המוריש – במות המוריש הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.
במצב דברים שכזה, רשאי היורש הראשון לעשות במה שקיבל כבתוך שלו והיורש השני לא יזכה, אלא במה שהשאיר היורש הראשון.
היורש הראשון מנוע – על פי הוראות החוק – לגרוע מזכותו של היורש השני על ידי עריכת הצוואה.
יחד עם זאת, חרף המגבלה החוקית המונעת מהיורש הראשון לסכל את זכות הירושה של היורש השני, על ידי פגיעה בזכות הירושה שלו בצוואת המוריש – בדרך של עריכת צוואה הנוגדת את צוואת המוריש – קיימות עדיין דרכים משפטיות חוקיות (שקיבלו את אישורם של בתי משפט בישראל), שבהן יכול היורש הראשון למנוע מהיורש השני לרשת את רכושו של המצווה, כמפורט, ברורות ובאופן חד משמעי, בצוואתו.
מכיוון שכל מקרה ומקרה מתברר לגופם של דברים, לא ניתן למנות ברשימה זו מכלול הדרכים המשפטיות והחוקיות, בהן יכול היורש הראשון למנוע העברת יתרת הרכוש שירש ליורש השני.
נציין רק כי כדי למנוע סיכול רצונו של המוריש, לפיו יעבור מרכושו מהיורש הראשון שלו ליורש השני וכדי למנוע מהיורש הראשון לסכל רצונו זה, הרי יש לערוך צוואה מפורטת ודווקנית, המונעת אפשרות ומצב דברים שכזה מהיורש .
רשימה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי ואינה מחליפה ייעוץ משפטי מתבקש, אלא היא מתייחסת – באופן כללי וכוללני, גם יחד – למצב דברים אפשרי, עתידי ומסתבר, בהתאם להוראות חוק הירושה ואין להקיש ולהשליך מחוות דעת זו, לעניינים אחרים.
