בית משפט לענייני משפחה הוציא צו שיפוטי לפיו ייערך אבחון פסיכו-דיאגנוסטי לקטינה לצורך קבלת המלצות ביחס לטיפול (ככל שיידרש) לאחר שהתברר לו שקיימת בעייתיות בקשר בין הקטינה לבין שני הוריה והקטינה אינה פוקדת את המסגרת החינוכית כסדרה.
משרדנו הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה שיפוטית זו, בשם האם, בטענה של שינוי נסיבות מהותי ואכן, בהחלטה חדה כתער, קיבלה שופטת בית המשפט לענייני משפחה, בפתח תקווה, כב' השופטת אפרת ונקרט בקשה זו, לעיון חוזר.
בית המשפט לענייני משפחה קבע בהחלטתו, כי הקטינה שבה לספסל הלימודים והיא הולכת לבית הספר באופן סדיר וכן כי בתקופה בה נעדרה היא מבית הספר, דאגה היא להשלים את חומר הלימודים, עקבה אחר הנלמד בכתה, הגיעה לבחינות וציוניה תקינים.
השופטת קובעת שלמרות טענות האב לניכור הורי, הרי היא מצאה שחזרתה של הקטינה לספסל הלימודים, מהווה שינוי נסיבות מספיק לצורך עיון מחדש בהחלטתה על אבחון הקטינה, שניתנה בהתחשב בעובדה שהקטינה סירבה ללכת לבית הספר בתחילת שנת הלימודים.
למרות שבית המשפט מתח ביקורת על האם, לפיה אין היא מפנימה את הצורך המשמעותי בטיפול רגשי לקטינה, חרף מצבה, וכן קיומו של נתק בין הילדים לאב, הרי עצם חזרתה של הקטינה לספסל הלימודים והיותה בקשר תדיר וטוב עם המחנכת והמורים המקצועיים והיא מתייחסת ברצינות לכל המטלות הלימודיות ומתפקדת (לכל הפחות מבחינה לימודית) באון משביע רצון ואף למעלה מכך, הרי יש בכך כדי להביא לשינוי ההחלטה הקודמת של בית המשפט בדבר חיובה של הקטינה באבחון פסיכו-דיאגנוסטי.
בית המשפט לענייני משפחה הורה על חזרת הקטינה לטיפול רגשי לאלתר, אצל המטפלת שנקבעה על ידו והטיל אחריות על האם ליצור קשר עם המטפלת ולדאוג להמשך הטיפול ולוודא שהקטנה תתייצב לפגישות הטיפוליות כסדרן.
עוד קבע הוא, שהאם והאב יחלו (שוב) בהדרכה הורית, אצל הפסיכולוגית שהייתה מעורבת בהדרכה ההורית, בעבר.
בית המשפט הציע שהאם תיפגש לאלתר עם הפסיכולוגית שתיתן בידה את הכלים המתאימים לשכנוע הקטינה להגיע לטיפול אצל הפסיכולוגית, ואם תחליט הפסיכולוגית שיהיה ז הנכון להתחיל בפגישות פרטניות עם ההורים, או בפגישות דיאדיות של הקטינה עם מי מהורי, כמו גם תתווה את אופן וקצב הטיפול בהתאם לשיקול דעתה המקצועי, כאשר ההורים ישתפו אתה פעולה באופן מלא.
כדי לעודד את האב והאם לשתף פעולה מתוך אמונה עצמית בנחיצות הטיפול, קבעה כב' השופטת אפרת ונקרט, כי בשלב זה, אין היא קובעת סנקציה על מי מההורים בשל חוסר שיתוף פעולה עם הטיפול. יחד עם זאת קבעה היא, כי ככל שיוכח לי אם מי מההורים אינו משתף פעולה ואינו נושא באחריות המוטלת עליו במסגרת ההחלטה, הרי היא לא הסס להטיל עליו סנקציות, או הפקדת כספים בקופת בית המשפט, תוך שהיא מקווה, בכל ליבה, כי לא יהיה כך צורך בכך.
בנסיבות העניין, לא הוטלו כל הוצאות על האם בעקבות קבלת בקשתה לעיון חוזר ולביטול החיוב באבחון פסיכו-דיאגנוסטי.
