לא די בכך שאנחנו צמודים למסיכות, עד שהן הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי ולשגרה מעיקה, אך עדיין נסבלת והנה קפצה עלינו הביורוקרטיה, במלוא עוצמתה.
כמי המוציא את לחמו מעיסוק יומיומי ושוטף בייעוץ משפטי ובייצוג לקוחות בבתי המשפט ובבתי הדין השונים, חייב אני להתרגל – ולראשונה בחיי – 'לשלוף את הדיסקט הישן מהראש שלי', להשליכו הרחק, הרחק מאחוריי 'ולהכניס דיסקט חדש אל תוכלי מערכת החשיבה שלי'.
פגישות המהו"ת שהינן פגישות חובה, כתנאי לתחילתו ולקיומו של כל דיון בבתי משפט השלום, מתקיימות, זה מכבר – כדבר שבשגרה – באמצעות הזום.
מזל גדול הוא – ולפלא מוחלט בעיניי – שהדיונים בבתי המשפט ובבתי הדין השונים, מתקיימים, עדיין, באופן פרונטלי ולא באמצעות היום.
כבר למעלה משנה – וכמעט שנתיים ימים – 'מסתובב אני סביב הזנב שלי', בניסיון נואש לקדם תיק עיזבון, הכולל בחובו כמה וכמה נכסי מקרקעין, כדי להביא למימושם, למכור נכסים אלה ואגב כך להביא לשאריו של לקוח משרדנו את החלק היחסי המגיע להם, בתמורתם הכספית של נכסי מקרקעין אלה, שאין אני מצליח להביא למימושם בשל פגעי הביורוקרטיה שמציבה מגיפת הקורונה הארורה הזו לפתחנו, אנו.
קראתי ב'ויקיציטוט' ציטוט מפיו של אחד, חבייר פסקל סלקדו (שאת זהותו והביוגרפיה שלו, לא הצלחתי לאתר) שאמר, כי: "הביורוקרטיה היא האומנות להפוך את האפשרי לבלתי אפשרי" והמציאות הביורוקרטיה שהשתלטה על חיינו, מאז פרוץ מגיפת הקורונה, מוכיחה – כמאה עדים ויותר! – כי כך הם פני הדברים, בפועל ולמעשה.
לקוח של משרדנו, תושב העיר ניו יורק, שבארה"ב, נפטר לבית עולמו, ממש, ממש לפני פרוץ הקורונה.
בשל פטירתו של לקוחות זה לבית עולמו,הוקפאו ההליכים המשפטיים בהית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי, עד שלא ימונה לעיזבונו של הנפטר מנהל עיזבון זמני.
שבעה חודשים תמימים לקוח למשרד לענייני ירושה, בעיר אולפני, בירת מדינת ניו יורק, עד שקיבלנו אישור רשמי שהצוואה תקפה ומאושרת לפי חוקי מדינת ניו יורק.
מאחר ולנפטר היו נכסים, הן בארה"ב והן בישראל, נדרשנו בידי משרד הרשם לענייני ירושה לתרגם את עשרות עמודי הצוואה הניו-יורקית (שמנתה קרוב למאה עמודים!) לשפה העברית ולאשרר את קיומה, בידי מומחה לדין האמריקאי.
או אז התחילה 'הסאגה' הישראלית. מאחר ומשרדי רשם הירושה, בישראל סגורים לקבלת קהל בשל מגיפת הקורונה, התנהל כל השיג והשיח עם משרד זה, באמצעות תכתובת אלקטרונית.
שורה של בקשות נדרשות ומחייבות הופנו אלינו ממשרד הרשם לענייני ירושה, בתכתובת האלקטרונית השוטפת, המתנהלת בינינו חודשים רבים.
חייב אני להיות הגון ולציין, כי אין משרד הרשם לענייני ירושה, מכביד עליה ומעמיד בפנינו קשיים מיוחדים, אולם בשל חוסר הנגישות ואי היכולת הפיזית לסור ולבוא אצל משרדי הרשם לענייני ירושה והעובדה שהשיג והשיח בינינו מתנהל באמצעות תכתובת אלקטרונית – עובדה הגורמת, לכשעצמה ומתוקף הנסיבות, לסחבת מתמשכת – דומה שעניין מינויי כמנהל עיזבון לצורך מימוש נכסי המקרקעין של העיזבון והמצאת חלקם של היורשים, לאחר מימוש נכסי מקרקעין אלה, עדיין אינו עומד על הפרק.
שלוש פעמיים שלחנו הודעות לבית המשפט לענייני משפחה ולבית המשפט המחוזי, כי בשל אילוצים ביורוקרטיים וסחבת שנוצרה, כתוצאה מכך טרם ניתן לקבל אישור למינויי כמנהל עיזבון ולממש את נכסי המקרקעין של עיזבון זה.
והשופטים? – השופטים קראו, הפנימו והבינו את המסר והאריכו לנו את המועד להגשת דו"ח עדכני, לאחר תקופת זמן מוארכת ונוספת, שצבוע הם לנו, פעם אחר פעם.
בעלי דבבנו, אותם מי שהשתלטו על נכסי מקרקעין אלה (שיש להם זכויות בעלות חלקיות באותם נכסי מקרקעין, ואין להם זכויות בעלות מלאות באותם נכסי מקרקעין אלה) ממשיכים 'לחגוג' ועושים כבשלהם באותם נכסי מקרקעין והיד קצרה מלהועיל ולהושיע את יורשיו של הלקוח המנוח שלנו, שכן בהיעדר קבלת מינוי של מנהל עיזבון זמני, באשר לנכסי מקרקעין אלה, ידיי כבולות.
לאחר שהמצאנו למשרדי הרשם לענייני ירושה – כמובן, באמצעות תכתובת אלקטרונית – עותק מתורגם של הצוואה מלווה באישור של מומחה לדין האמריקאי, נתבקשנו להמציא את הסכמתם של צאצאיו של המנוח, המתגוררים בארה"ב למינויים כמנהל עיזבון זמני של המנוח.
טופס מנוסח של בקשה זו הועבר – גם הוא לארה"ב – ובקרוב, לאחר שיוחזר לנו הטופס כשחתימות ההסכמה של יורשיו של המנוח מתנוססות עליו יועבר הוא – כמובן, באמצעות תכתובת אלקטרונית – למשרדי הרשם לענייני ירושה.
כולי תקווה שבימים הקרובים עם קבלת טופס ההסכמה מארה"ב והעברתו למשרדי הרשם לענייני ירושה, אוכל להתמנות, סוף סוף, למנהל עיזבון זמני ולמנוע מקרוביו האחרים של המנוח (שאינם בעלי מלוא זכויות הבעלות בנכסי מקרקעין אלה) מלהמשיך ולעשות כרצונם ברכוש נדל"ן זה, תוך קיפוח זכויותיהם הבעלות של יורשיו של המנוח בנכסי נדל"ן אלה.
רשימה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי ואינה מחליפה ייעוץ משפטי מתבקש, אלא היא מתייחסת – באופן כללי וכוללני, גם יחד – לאירוע נקודתי שאירע בבית המשפט לענייני משפחה ואין להקיש ולהשליך ממנה, לעניינים אחרים.
