ג. הינו חייל בשירות סדיר, המשרת באחת מיחידות העילית ובאחד הימים תכף עליו יצרו והוא החליט לעשן ג'ויינט, הגם שהוא היה ער לכך שאם יתפס, הוא עלול לשלם מחיר יקר, שכן חוק השיפוט הצבאי אינו מקל בענייני סמים, ואינו מבחין בין עישון ג'ויינט (קנבאיס – בלשון החוק), לבין שימוש בסמים חזקים יותר, דוגמת קוקאין, הירואין ועוד. מבחינת החוק עניין לנו בשימוש ואחזקת סם מסוכן, ללא פירוט ופרשנות מיותרת.
ג. ביקש לרכוש קנאביס באמצעות הטלגרס ולרוע מזלו, היה המוכר תחת מעקב של משטרת ישראל, והוא נתפס, בעת רכישת כמות קנאביס, המהווה אחזקת סם מסוכן ושימוש בו, אם כי אינה מגיעה מבחינת כמותה, לכדי סחר בסמים.
משטרת ישראל, העבירה את הטיפול בעניינו של ג. למשטרה הצבאית, שכן מדובר בחייל בשירות סדיר.
בעקבות ייעוץ משפטי בלתי אחראי, בעליל, של עורך דין שהציע לג. לשתף פעולה עם חוקריו במשטרה הצבאית, המציא ג. שורה של סיפורים ומהם עלה שהוא השתמש ועישן קנאביס, לפחות בעשרה מקרים שונים, מחוץ לבסיסו.
התביעה הצבאית התייחסה לדבריו של ג. ברצינות יתרה והגישה נגדו כתב אישום בגין שימוש בסם מסוכן לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
שיחה שקיימתי עם ג. העלתה, כי הוא עישן ג'ויינט, פעם אחת בלבד ואת שאר תשעת המקרים, הנזכרים ונכללים בכתב האישום, המציא ובדה הוא מליבו, שכן חשב שאם ירשים את חוקריו, אולי יקלו עמו.
לאחר ששללתי את האפשרות שהוא השתמש ועישן סמים, בתשעה מקרים מבין עשרת המקרים, המנויים ומפורטים בכתב האישום, ניאותה התביעה הצבאית, להסכים לעסקת טיעון של ימי מאסר לריצוי בפועל, שירוצו בדרך של עבודה צבאית וכן הטלת עונש של מאסר על תנאי, בתנאי שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים וכן הורדתו בדרגה.
זו ההזדמנות הניאותה והראויה, להודות לרס"ן אליאסף מלמד, ראש מדור ליטיגציה וערעורים ולתובע הצבאי, סרן תכלת מרדכי פניגסטון, על שיתוף הפעולה שלהם וסיכום עסקת הטיעון שחילצה את ג. מישיבה ממושכת בכלא הצבאי.
