הקושי הנפשי והבסיסי בעריכת צוואה

הקושי הנפשי והבסיסי בעריכת צוואה
מאת: ד"ר חיים שטנגר, עו"ד
עד לפרוץ מגיפת הקורונה בישראל, הרי אחוז מי שערכו צוואה בחייהם, לא עלה לפי הסטטיסטיקה על 1% מכלל תושבי המדינה.
בניגוד לבריטניה שבה לפי סטטיסטיקה שנערכה קרוב ל-90% מתושבי אותה ממלכה מאוחדת עורכים צוואה בחייהם, הרי בישראל – קודם לפרוץ מגיפת הקורנה – לא עלה כאמור מספרם של עורכי צוואה בחייהם על 1% מכלל תושבי המדינה.
מאז פרוץ מגיפת הקורונה ותחושת המוות המאיים והזמין, שצצה פתאום והפכה לחלק ממרקם החיים השוטף במדינת ישראל, הוצף משרדנו בלקוחות, 'שנזכרו' – פתע פתאום – כי קיימת אפשרות לערוך צוואה ולהסדיר את חלוקת רכושם בין יורשיהם, לפי שיקול דעתם שלהם ולא מכוח הוראות חוק הירושה.
חוק הירושה החל בישראל – בפרק המתייחס לירושה על פי דין – קובע את זכויות הירושה של בני משפחת המוריש; את זכויות הירושה של בן זוגו של המוריש; את סדר העדיפות בין קרוביו של המוריש; מה הם חלקיהם של היורשים בעיזבון המוריש; מי הם חליפיו של יורש; דינם של יורש פסול ויורש שנסתלק; דינה של ירושה מכוח אימוץ וזכות הירושה של המדינה.
בפרק בחוק הירושה, המתייחס לירושה על פי הצוואה, מתייחס המחוקק לארבע צורות הצוואה האפשריות: צוואה בכתב יד; צוואה בעדים; צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.
המחוקק מגדיר מה היא הדרך הנכונה והראויה לערוך כל אחת מארבע סוגי צוואות אפשריות אלה, תוך ציון העובדה והפירוט, כיצד ואיך ניתן להפקיד צוואה אצל הרשם לענייני ירושה.
המחוקק מותיר למצווים את מלוא שיקול הדעת, מה לכלול בצוואתם ואת מי להדיר מצוואתם, תוך קביעת סייגים ומגבלות, אשר עלולים להביא לפסילתה ולביטולה של צוואה זו, או חלק ממנה, שעה שמי שערך אותה, התעלם מסייגים ומגבלות אלה.
רשימה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי ואינה מחליפה ייעוץ משפטי מתבקש, אלא היא מתייחסת – באופן כללי וכוללני, גם יחד – למצב דברים אפשרי, עתידי ומסתבר, בהתאם להוראות חוק הירושה ואין להקיש ולהשליך מחוות דעת זו, לעניינים אחרים.
חייג עכשיו
Open chat
דילוג לתוכן